תוכן עניינים להציג
עובד שכיר זכאי לקבל תשלום בגין ימי מחלה שבהם הוא נעדר עקב מחלתו או מצב בריאותו, התשלום הזה משולם על ידי המעסיק ונקרא דמי מחלה. המעסיק מחויב בתשלום הסכום בנוסף לימי החופשה הרגילים של העובד.
מטרת הכתבה לספק מידע בנוגע לחישוב דמי מחלה, שיעור החישוב, השכר ומידע נוסף.
מהם דמי מחלה?
דמי מחלה הם תשלום שכר שהעובד זכאי לקבל עבור כל ימי המחלה המזכים בתשלום, כאלו שהעובד צבר והם עומדים לרשותו. דמי מחלה נחשבים שכר עבודה לכל דבר ועניין, על כל המשמעויות של המשתמע מכך.
דמי המחלה משולמים לעובד בשל אי כושר, זמני או קבוע, של העובד לבצע את העבודה שלו, כך שאי הכושר הזה נובע לפי ממצאים רפואיים ממצב בריאותי לקוי. התשלום משולם לעובד על מנת לפצות אותו על התקופה בה העובד חולה או נפגע ואינו יכול לעבוד.
עובד זכאי לקבל את דמי המחלה בכפוף למספר ימי המחלה שהוא צבר (חופשת מחלה). העובד זכאי לצבור את הימים הללו בכל חודש ועד תקרה מירבית של 90 יום.
דמי מחלה משולמים לעובד החל מיום המחלה השני של העובד, אבל לעיתים אפשר לקבל גם החל מהיום הראשון ובשיעור מלא. למעשה, אם יש הסכם או צו המאפשר זאת, אז העובד זכאי לשכר לפיו.
על מנת לקבל תשלום עבור ימי מחלה, על העובד להגיש תעודת מחלה (אישור מחלה) למעסיק מרופא המשפחה של קופות החולים הכוללת מספר פרטים בנוגע לעובד החולה ופרטים נוספים.
אוכלוסיית יעד – מי זכאי לקבל דמי מחלה?
כל עובד שכיר שמועסק במקום עבודה זכאי לקבל דמי מחלה בגין ימי מחלה שהוא נעדר מעבודתו והמזכים אותו בתשלום.
עם זאת, העובדים הבאים לא זכאים:
- עובד שבתקופת המחלה עבד במקום עבודה אחר.
- עובד בשכר שעתי או יומי, העובד במשמרת – עבור יום עבודה שאינו צריך לעבוד בפועל.
גובה דמי מחלה
עובד שכיר זכאי לקבל דמי מחלה המחושבים באופן הבא:
| יום מחלה לחישוב דמי מחלה | תשלום אחוז מהשכר הרגיל |
|---|---|
| יום המחלה הראשון | 0% (אין תשלום עבור יום המחלה הראשון) |
| יום המחלה השני | 50% |
| יום המחלה השלישי | 50% |
| יום המחלה הרביעי ואילך | 100% |
גובה דמי המחלה מחושבים לפי גובה שכר העבודה שהעובד היה זכאי לעבוד, אילו היה עובד באותו יום. כלומר, לפי השכר הרגיל של העובד.
לגבי עובד שהשכר שלו מחושב לפי תוצרת, אז בגובה השכר אילו היה ממשיך לעבוד בכל אחד מימי חופשת המחלה ותקופה זו הפיק את כמות התוצרת הממוצעת ליום עבודה כמו שהפיק ב-3 החודשים הקודמים למחלה.
חשוב לציין כי עובדים החתומים על הסכם קיבוצי, צו הרחבה או חוזה עבודה מיטיב יותר, וזכאים לתשלום דמי מחלה החל מהיום הראשון או בסכום גדול יותר, אז הם יהיו זכאים לתשלום לפי התנאי המיטיב. זאת בתנאי שהתנאים הם אכן מיטיבים ואינם גורעים מהוראות החוק.
עובד המועסק אצל מספר מעסיקים יכול לעיין בחלק "הרחבות נוספות" בכתבה זו.
לדוגמה:
עובד יצא לחופשת מחלה בת 5 ימים, איך הוא יקבל את השכר שלו?
- עבור היום הראשון – ללא תשלום.
- עבור היום השני והשלישי – 50% שכר רגיל.
- עבור היום הרביעי והחמישי – 100% שכר רגיל.
דוגמה נוספת:
עובד שחתום על הסכם קיבוצי לפיו משולמים לו דמי מחלה בשיעור 100% החל מהיום הראשון – יהיה זכאי לתשלום זה.
מועד תשלום דמי מחלה
מתי מקבלים דמי מחלה? מעסיק צריך לשלם לעובד תשלום דמי מחלה במועד שהיה משלם שכר אילו עבד באותם ימים וזאת בתנאי שהעובד הגיש את תעודת המחלה אל המעסיק לפחות 7 ימים לפי מועד התשלום.
עובד שלא הגיש 7 ימים לפני מועד התשלום, יקבל דמי מחלה במועד הקרוב לתשלום שכר עבודה שלאחר הגשת תעודת המחלה.
לדוגמה:
עובד שמקבל שכר עד ב-09.10, צריך להגיש תעודת מחלה לפחות עד תאריך ה-02.10. אם הוא יגיש בתאריך 07.10 או 15.10, הוא יקבל את התשלום רק במועד התשלום הבא, כלומר ב-19.11.
ימי מחלה – צבירה ותקופה
עובד זכאי לקבל 1.5 ימי מחלה בכל חודש עבודתו אצל אותו מעסיק או אצל אותו מקום עבודה (18 ימי מחלה בשנה). סכום הצבירה המירבי הוא 90 ימי מחלה כך שכל ימי המחלה מעל מכסה זו לא נספרים ולא ניתנים בגינם תשלום.
עובד שלא עבד בכל ימי העבודה בחודש או שעבד במשרה חלקית, זכאי לימי מחלה חלקיים בלבד לפי היחס שבין העבודה בפועל וסך ימי העבודה המלאים באותו חודש.
תקופת המחלה היא התקופה בעדה משלמים דמי מחלה, ימי המחלה בתקופה זו מנוכים מסך הצבירה של העובד. לעניין התקופה:
- תקופת מחלה ברוטו – כל ימי המחלה שהעובד חלה בפועל ויש אישור מחלה.
- תקופת מחלה נטו – כל ימי המחלה שהעובד זכאי לקבל עבורם דמי מחלה עבורם.
למידע נוסף, חישוב התקופה ועוד, ניתן לקרוא את הכתבה על ימי מחלה.
רכיבי שכר לעניין דמי מחלה
רכיבי השכר הבאים באים בחשבון השכר המשמש בסיס לחישוב דמי מחלה:
- שכר יסוד.
- תוספת ותק.
- תוספת יוקר או פיצוי בעד התייקרות.
- תוספת משפחה.
- תוספת מחלקתית או מקצועית.
עובד שמקבל שכר שלא לפי רכיבים אלו או חלק מהם, יקבל שכר המשולם לו ביום עבודה רגיל בצירוף כל התוספות לעיל.
מימוש הזכאות – קבלת דמי מחלה
לפני הגשת הבקשה לקבלת דמי מחלה מהמעסיק, העובד נדרש לספק למעסיק הודעה על היעדרות מן העבודה, תוך 3 ימים מיום ההעדרות הראשון ועל התקופה המשוערת בה הוא לא יגיע לעבודה ולא יעבוד. ההודעה יכולה להימסר על ידי העובד או מי מטעמו.
לאחר מכן, עובד שמעוניין לקבל דמי מחלה, נדרש לפנות אל הרופא ולהוציא תעודת מחלה (אישור מחלה). עובד שהוא חבר בקופת חולים, יכול לפנות גם אל רופא המשפחה האישי שלו. אישור המחלה צריך לכלול את הפרטים הבאים:
- שם העובד החולה ומספר תעודת הזהות שלו.
- התקופה בה לא יכל לעבוד עקב המחלה. אם עדיין לא מסוגל לחזור לעבודה, אז התקופה המשוערת שבה לא יהיה מסוגל להגיע לעבודה.
- שם הרופא והכתובת שלו (של קופת החולים).
- תאריך הוצאת התעודה.
הרחבות נוספות
להלן מידע המרחיב תכולה של עמוד זה.
פיטורין ודמי מחלה
במהלך תקופת הזכאות לדמי מחלה, המעסיק לא רשאי לפטר את העובד וזאת עד לתקופה המירבית של הזכאות לצבירת המכסה. עם זאת, רשאי המעסיק לפטר אם נתן הודעה מוקדמת לפיטורים לפני שהעובד נעדר מעבודתו.
דמי מחלה – הפרשות לפנסיה ולפיצויי פיטורין
דמי מחלה מהווה חלף שכר בסיס מכיוון שהם משולמים במקום השכר הבסיס. לכן, יש להכליל את דמי החגים לחישוב שכר לעניין פיצויי פיטורים.
השכר הקובע את הבסיס לחישוב הפרשות לפנסיה חובה הוא אותו שכר הקובע הפרשות לחישוב שכר פיצויי פיטורין. לפיכך, גם על דמי מחלה יש להפריש לפנסיה.
דמי מחלה ביום חג
תקופת המחלה של עובד במשכורת כוללת ימי מנוחה שבועית (שישי ושבת) וכן ימי חופשת חגים. העובד מקבל את השכר הרגיל, ללא קשר להאם יש באותם ימים ימי חג או מנוחה שבועית וכך גם לעניין דמי מחלה. לכן, עובד במשכורת לא מקבל דמי חגים במקרה כזה.
לעניין עובד בשכר שעתי או יומי, תקופת המחלה לא כוללת ימי שישי, שבתות וחגים. לפיכך, העובד זכאי לקבל דמי חגים בימים שבהם לא מקבל דמי מחלה.
פדיון דמי מחלה
עובד שסיים עבודתו אצל המעסיק, אינו רשאי לפדות בכסף דמי מחלה עבור ימי מחלה שלא ניצל אותם. עם זאת, לעובד שנקבע בהסכם כי רשאי לפדות את הכסף, אז הוא יוכל לקבל את כל דמי המחלה שלא ניצל.
שלילת דמי מחלה
עובד שבמהלך תקופת המחלה מועסק בשכר או בתמורה אחרת אצל מעסיק אחר או במקום עבודה לא זכאי לתשלום דמי מחלה עבור אותה מחלה.
בנוסף לכך, אם תשלום דמי מחלה כבר שולמו, המעסיק או קופת הגמל, יכולים לתבועה בחזרה את הכספים או לנכות אותם מכל סכום שהם חייבים להעביר לעובד.
דמי מחלה לגבי עובד המועסק אצל מספר מעסיקים
במידה והעובד מועסק אצל מספר מעסיקים, כמו למשל כל יום עבודה אצל מעסיק אחר, ואז הוא נעדר מהעבודה עקב המחלה, הוא זכאי לחישוב לפי הטבלה לעיל לגבי כל המעסיקים יחדיו. כלומר, יום המחלה הראשון ללא תשלום, יומיים לאחר מכן 50% והחל מהיום הרביעי 100%.
אם גם זהו יום ההיעדרות הראשון של המעסיק האחר – העובד יהיה זכאי לשכר בהתאם לטבלה לעיל.
במילים אחרות: ההיעדרות וחישוב דמי מחלה נעשים לפי יום מחלתו של העובד ולא לפי יום ההיעדרות אצל המעסיק. התשלום מוטל על המעסיק החייב בכך, ללא קשר למספר המעסיקים.
לדוגמה:
אם העובד עובד אצל 5 מעסיקים, כל יום אצל מעסיק אחר בימים א עד ה. החל מיום שני העובד יצא לחופשת מחלה בת 8 ימים, אז:
| יום בשבוע | מספר מעסיק | יום מחלה לחישוב דמי מחלה | תשלום אחוז מהשכר הרגיל |
|---|---|---|---|
| יום שני | מעסיק 2 | יום המחלה הראשון | 0% (אין תשלום עבור יום המחלה הראשון) |
| יום שלישי | מעסיק 3 | יום המחלה השני | 50% |
| יום רביעי | מעסיק 4 | יום המחלה השלישי | 50% |
| יום חמישי | מעסיק 5 | יום המחלה הרביעי | 100% |
| יום שישי | – | יום המחלה החמישי | 0% – יום מנוחה שבועית |
| יום שבת | – | יום המחלה השישי | 0% – יום מנוחה שבועית |
| יום ראשון | מעסיק 1 | יום המחלה השביעי | 100% |
| יום שני | מעסיק 2 | יום המחלה השמיני והאחרון | 100% |
מחלה שהתרחשה בתום החודש או בתום השנה והמשיכה
עובד שחלה בסוף החודש או בסוף השנה, והמשיך את המחלה לחודש חדש או שנה חדשה – זכאי להמשך חישוב לפי ימי המחלה שלו, כך שהספירה ממשיכה ולא נספקת רק בשל העובדה שהחודש או השנה הסתיימה.
כלומר, אם העובד יצא לחופשה ב-30 בינואר למשך 5 ימים. אז ימי המחלה הם 30 ו- 31 בינואר, ו- 1, 2 ו-3 בפברואר. כאשר התשלום ב-2 בפברואר הוא 100% לפי הטבלה לעיל.
עבודה מתאימה אחרת או עבודה חלקית
אם רופא קבע, על פי ממצאים רפואיים, שעקב מגבלות רפואיות, העובד אינו מסוגל, בפרק זמן מסויים, לבצע עבודה מסוג מסויים או בתנאים מסויימים, וכתוצאה מכך העובד אינו מסוגל לבצע את העבודה, אלא רק באופן חלקי, וגם המעסיק הציע לו עבודה מתאימה אחרת, מלאה או חלקית, באותו מקום עבודה – אז העובד לא יהיה זכאי לקבל דמי מחלה.
אולם, השכר בעבודה שהוצעה לו לא יכולה להיות פחותה יותר מהשכר שהיה מקבל אילו המשיך בעבודתו הקודמת כשהוא מחושב לפי רכיבי השכר לחישוב דמי מחלה.
אם המעסיק לא הציע לעובד עבודה מתאימה כזו, אז העובד יהיה זכאי לקבל את דמי המחלה שהיו מגיעים לו ללא קשר להוראות בעניין עבודה מתאימה.
יצויין כי הצעה של עבודה מתאימה טעונה התייעצות עם ועד עובדים במקום העבודה. אם אין ועד עובדים, הדבר ייחשב כאילו המעסיק לא הציע לעובד עבודה זו.
עבודה מתאימה מוגדרת בתור עבודה שלא חלות לגביה המגבלות הרפואיות כאמור מקודם והיא מסוג העבודה העיקרית שבה עבד העובד תוך 3 השנים שקדמו בתכוף למחלתו או שהיא עבודה אחרת התואמת את הכשרתו המקצועית, רמת השכלתו וכשרו הגופני.
מידע נוסף
- המעסיק רשאי לא לשלם דמי מחלה לעובד בתנאי שהוא רכש ביטוח דמי מחלה דרך קופת גמל בהתאם לתנאים נוספים.
- דמי מחלה הם שכר שמהם מנכים מס הכנסה,דמי ביטוח לאומיוכןדמי ביטוח בריאות.
- עובד שלא קיבל דמי מחלה או שחושב לו לא נכון, יכול לפנות בדרישה אל המעסיק לתקן את ההפרה. אם המעסיק לא תיקן, ניתן להגיש תלונה למינהל אכיפה והסדרה במשרד העבודה.
- העובד יכול להגיש תביעה לבית הדין לעבודה למימוש הזכאות לפי חוק.
- דין דמי מחלה המשולמים מהמעסיק הם כדין שכר עבודה לכל דבר ועניין ועל כל המשתמע מכך, לרבות עניין של הלנת שכר.
חקיקה ופסיקה
- חוק דמי מחלה, תשל"ו-1976
- תקנות דמי מחלה (נהלים לתשלום דמי מחלה), תשל"ז-1976
- תקנות פיצויי פיטורים (חישוב הפיצויים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), תשכ"ד-1964
- בית הדין הארצי לעבודה, דב"ע נז / 3-18, המעסיק מחויב בתשלום דמי מחלה לפי ימי המחלה של העובד ולא בהכרח לפי יום ההיעדרות מעבודה
